מבצרים ואתרי מורשת

בדף זה תוכלו, המתארחים אצלנו בבר און בתי נופש טבע, תרבות, סיורים, וקולינריה למצוא את
המבצרים ואתרי המורשת, ללמוד עליהם ולטייל אליהם במרחק נסיעה לא גדול ממתחם הארוח שלנו .

שוכן מעל קיבוץ יחיעם במרחק נסיעה של כ 10 דקות ממתחם הארוח שלנו. במבצר מופעל גם חדר בריחה – מבצר בריחה.  במבצר תוכלו לבקר בשרידי מבצר גדול ומרשים המשלב מבנים מהתקופות הצלבנית והעות'מנית. המבצר מספר גם את סיפור הגבורה של מגיני יחיעם במלחמת העצמאות. ממרומי מבצר יחיעם נראה הגליל המערבי במלוא תפארתו.

מבצר המוֹנפוֹר הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים, הממוקם במרחק נסיעה של כ15 עד 25 דקות ממתחם האירוח שלנו. במבצר  שרידי שרידים מהתקופה הצלבנית,  מתקופת ממלכת ירושלים בארץ ישראל. המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה בגדתו הדרומית של ערוץ נחל כזיב בגליל המערבי בסמוך לקיבוץ אילון ולמצפה הילה, כ-13 קילומטרים מצפון-מזרח לעיר נהריה וכ-6 קילומטרים מצפון-מערב לעיר מעלות תרשיחא.

ממוקם דרומית לצומת כברי ומזרחית למושב נתיב השיירה, במרחק כ 10 דקות ממתחם הארוח שלנו. באתר מונצחים נופלי שיירת יחיעם ולוחמים נוספים שנפלו בניסיון פריצת הדרך לקיבוץ יחיעם במלחמת העצמאות ב 27 למרץ 1948. השיירה יצאה מנהרייה דרך "כביש הבקשיש" שעבר בזמנו דרך מושב בן עמי,  להביא אספקת מזון ותחמושת לקיבוצי הגליל המערבי שהיו נתונים במצור על ידי כוחות לוחמים ערבים. מפקד השיירה היה בן עמי פכטר שנהרג ביחד עם עוד 46 לוחמים כאשר נתקלו במארב מתוכנן. על שמו של מפקד השיירה נקרא מושב בן עמי בו אתם מתארחים במתחם האירוח של בר-און. במקום נבנה עמוד זיכרון הבנוי ככוכב של שלוש צלעות ומחופה באבן וכמו כן שרידי המשוריינים והמשאיות שהובילו את האספקה ונפגעו מאש כוחות האויב. האדריכל יחיאל ערד שאחיו משה פלוצר נפל בשיירה. תכנן את אתר ההנצחה. נבנה קיר בטון מפוסל שמזכיר בצורתו מחסום דרכים. למרגלות הקיר מפת תבליט של הקרב ובימין הקיר נמצא קטע המתאר את הקרב. במרכז קיר הזיכרון חלון שתוכנן לכיוון  בית העלמין הישן של הכפר כברי, ממנו נפתחה האש לעבר השיירה. בצדי הכביש נמצאות גרוטאות של משוריינים. האתר כולל גם עמדת הסברה קולית בעברית ובאנגלית, שלטי הסבר על האזור בתקופה שלפני ובמהלך מלחמת העצמאות, שולחנות פיקניק ופינות ישיבה מוצלות בין העצים.

("קסטלום רגום" בלטינית) נמצא בתוך הישוב הנוצרי מלכיטי –  מעיליא, במרחק כ 10 דקות נסעיה ממתחם הארוח שלנו. שרידים מועטים נותרו ממבצר זה אך לאחרונה שופץ למסעדה ובית אירוח מפואר – שווה ביקור. בסמוך אליו כנסייה נמצאת בתוך שטח המבצר. במקום קיימים שרידים מתקופות הברונזה, הברזל, הרומית והביזאנטית. המבצר הצלבני נבנה כבר במהלך המאה ה-12. הוא שימש כמרכזה של נחלה גדולה. בשנות ה-70 של המאה ה-12 נקנתה הנחלה על ידי ז'וסלין דה קורטני, שקנה גם נחלות נוספות, והיה בעל הנחלה הגדולה ביותר בממלכת ירושלים. בשנת 1187 נכבש המבצר על ידי סלאח א-דין אולם חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1192, הוא חזר לידי משפחת ז'וסלין. בשנת 1220 (שנת בניית המונפורט) הוא נמכר למסדר הטבטוני. בשנת 1265 נכבש המבצר בידי הסולטן הממלוכי בייברס. מתחת למבצר נתגלה בית הבד עתיק ועוד ממצאים רבים. שמו של המבצר 'מבצר המלך' משום שגם אם המלך לא התגורר כאן, המקום שימש עבורו 'דומינה', היינו, חלקה השייכת ישירות למלך ולא לאצילים. שאטו דה רואה היה מבצר מינהלי שחלש על 36 חוות חקלאיות באזור וכלל בית דין וזרועות מינהל נוספות.   

מוזיאון חומה ומגדל חניתה נמצא בלב קיבוץ חניתה במרחק כ 20 דקות ממתחם האירוח שלנו. המוזאון ממוקם בבית אבן בראש ההר המשקיף אל נופו המרהיב של הגליל המערבי. המוזיאון מציג את סיפור העלייה הנועז של חניתה, כמבצע לאומי, במסגרת יישובי חומה ומגדל. במוזיאון תצוגה של צילומים מקוריים, כלי נשק, כלי עבודה וסרט על העלייה לחניתה ועל השנים הראשונות בקיבוץ. באגף הארכיאולוגיה של המוזיאון תוכלו לצפות בממצאי האזור מתקופות קדומות, כמו שרידים של בזיליקה ביזנטית, פסיפסים נדירים, מטבעות מתקופת בית שני וכלי אבן של האדם הקדמון

 

אתר הנצחה לזכר פעולת "ליל הגשרים". ב גשרי א-זיב. "ליל הגשרים" הוא מבצע שבו ביצעו  חברי הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי (איחוד שלוש המחתרות – ה"הגנה", האצ"ל והלח"י) בליל ה- 17-16 ביוני 1946  שורת חבלות בגשרים המקשרים את ארץ ישראל המנדטורית עם שכנותיה, כמחאה על הגבלת ההעפלה לאחר השואה. במסגרת זו תוכננה חבלה ב-11 גשרים לאורך גבולות הארץ, גשרי כבישים ומסילות ברזל. הגשרים שנקבעו לפיצוץ היו במטולה (שני גשרים)  ארבעה גשרים על נהר הירדן – גשר בנות יעקב, גשר שייח' חוסיין, גשר דמיא וגשר אלנבי, גשר על נהר הירמוך ליד חמת גדר, גשרי כביש ומסילת רכבת על נחל הבשור מדרום לעזה, גשרי המסילה והכביש מעל נחל כזיב ליד הכפר א-זיב.

 

רוב הגשרים פוצצו ללא תקלות. בפשיטת הכוח שנשלח לפוצץ את גשרי א-זיב, (44 לוחמים) אירע אסון. ירי על הכוח הפושט פגע, כפי הנראה, במטען החבלה שהוצמד לגשר, וגרם לפיצוץ בו נהרגו 13 מהלוחמים, כולל מפקד הפעולה, נחמיה שיין. לוחם נוסף, יחיעם וייץ, נהרג מהירי ולא מהפיצוץ (על שמו נקרא קיבוץ יחיעם). הלוחמים ששרדו, חלקם פצועים, נסוגו לעבר מצובה וחניתה, וחלקם הסתתרו במשך מספר ימים במערת הסולם שבהר הסמוך לחניתה. לאור אסון גשר הרכבת, לא נפגע גשר הכביש.

 

עם בוקר, נאספו שרידי הגופות והובאו לקבורה בחיפה. יחיעם וייץ נקבר בהר הזיתים בירושלים. הגופות שנקברו בחיפה נשכחו, ורק ב- 1966 נחשף בציבור דבר קבורת הגופות בעיר. בשנת 1968 הועברו שרידי הגופות שנטמנו בחיפה אל קבר האחים לצד הגשרים, שהפך לאתר הנצחה הנמצא בתחומי גן לאומי אכזיב. בעקבות תחקיר, התגלה בתחילת שנות ה- 2000' כי חלק מהגופות נקברו בקיבוץ מצובה, ובשנת 2003 הובאו גם שרידים אלו לקבורה כאן

הוא פסל מאת הפסל הישראלי יחיאל שמי המוצב על חוף הים באכזיב במרחק נסיעה של 15 דקות ממתחם הארוח שלנו.  גובהו 5 מטרים. הוקם כאנדרטה לציון ההעפלה לארץ ישראל וביוחד לספינות שהגיעו לחוף העיר נהרייה.  חומר הגלם של האנדרטה הגיע מגרוטאות ברזל של אוניות מעפילים שנמשו בנמל חיפה. כנראה, היו אלה שרידיה של הספינה "פאטריה".[1] הקמת האנדרטה, בתרומתו של אדם פרטי, השתלבה בפיתוח תיירותי כולל של חוף אכזיב, שהסתיים ביולי 1969.[2] האנדרטה עוצבה כשלושה משטחי בטון יצוק, המהווים מעין כן לאסמבלאז' של חלקי ברזל. שמי הדגיש בתיאורו את הפסל את היותו חלק מן הנוף ואת הצורך של הצופה להתבונן בו מכמה נקודות מבט שונות

 

למורשת השואה והמרד, הוא מוזאון השואה הראשון בעולם והיחיד שהוקם על ידי ניצולי שואה. הבית מספר את סיפור השואה במלחמת העולם השנייה, אך מתמקד בגבורה, בניצחון רוח האדם וביכולת המופלאה של ניצולי השואה ולוחמי המרד לבנות את חייהם מחדש בארץ שעליה חלמו, היא מדינת ישראל. בית לוחמי הגטאות ממחיש גם את גודל חזונם של מייסדיו, אשר שמו מאחוריהם את השכול והאימה והגיעו אל הגליל המערבי כדי להקים דווקא כאן את הקיבוץ המשגשג לוחמי הגטאות ואת המוזאון הפועל בו. לנוכח חזונם של המייסדים, מעניק הבית לרבבות מבקריו מהארץ ומהעולם חוויה ייחודית המתבלטת מעל לעוצמת השכול והאימה וממחישה את קביעתו של אנטק צוקרמן, שאמר בעצרת הראשונה שנערכה בקיבוץ לוחמי הגטאות: "מקירות הרוסים באנו הנה, ברצוננו להקים קירות איתנים, בתים, חיים". לצד המוזאון פועל המרכז ההומניסטי, אשר שם לו למטרה להקנות את הידיעה וההבנה של אירועי השואה ואת היכולת להגיע לדיאלוג וללימוד משותף. המרכז חותר למפגשים רב-תרבותיים שבהם מתקיים דיון מעמיק במשמעויות האנושיות והאוניברסליות של השואה בחברה הישראלית ומחוצה לה. ב-1995 הוקם בבית לוחמי הגטאות אגף "יד לילד" במטרה להנציח את הילדים היהודים שנספו בשואה, וליצור מפגש חווייתי בין המבקרים הצעירים לבין עולמם של הילדים שחיו בתקופה החשוכה ההיא. המוזאון ממוקם במרחק נסיעה של כ 15 דקות ממתחם האירוח שלנו.